קריאה ביקורתית מתחילה בשאלה מי הושווה למי
במחקרים על טיפולים ושירותי בריאות, האפקט הגדול ביותר מופיע לא פעם במדדים סובייקטיביים כמו כאב, תחושה או איכות חיים. זה לא הופך את המדדים האלה ללא חשובים, אבל כן מחייב לשאול איך נמדדו, מי דיווח עליהם ומה היה יכול להשפיע על הדיווח.
מכאן אפשר לעבור לכלל רחב יותר: אין די בכך שקבוצה אחת השתפרה. צריך לדעת מה קרה לקבוצת ההשוואה, ומה היה ההבדל ביניהן.
מה נבדק ומה לא
הרחבה המרכזית עסקה בקריאה ביקורתית של מחקרים ובהבדל בין שינוי בתוך קבוצה לבין הבדל בין קבוצות. שיפור בתוך קבוצה אחת אינו מוכיח שהטיפול עדיף אם הקבוצה השנייה השתנתה אחרת או אם ההבדל בין הקבוצות לא נבדק ישירות.
בצד המעשי, כדאי לחפש את ההבדל בין הקבוצות, את גודל המדגם ואת מספר המשתתפים שלא השלימו את המעקב. אלה פרטים שקובעים אם אפשר לתרגם את התוצאה להחלטה.
מה פרסמתי השבוע
השבוע פרסמתי פוסטים על סרטן, על סקרים ועל האופן שבו כותרות יכולות להפוך תוצאה מוגבלת לסיפור גדול. כולם מזמינים את אותה בדיקה: מה ההשוואה ומה אפשר להסיק ממנה באמת?
להמשך קריאה באינסטגרם
האם אפשר לערוך גן בתוך הגוף כדי לשנות את שומני הדם?מה אפשר ללמוד ממחקר חדש ומה עדיין מוקדם להסיק ממנו.חיסוני קורונה וסרטן, אבל לא בכיוון שבו ניסו להפחידאיך לקרוא טענה חדשותית בלי לבלבל בין קשר, סיבה ותוצאה.האם מתקרב טיפול תרופתי לצליאק?מה ידוע על הכיוון המחקרי ומה עדיין רחוק מטיפול זמין.מקורות להעמקה
הצטרפו למייל השבועי
בכל יום שישי: מסקנות מבוססות־מחקר, הרחבות חדשות וריכוז הפרסומים מהשבוע.
להצטרפות ←