איך מספר נכון הופך למסקנה שגויה?
קל להתלהב ממספר שנשמע גדול, במיוחד כשהוא מגיע ממחקר אמיתי. אבל גם תוצאה נכונה יכולה לקבל פירוש שגוי אם לא שואלים מה בדיוק נמדד ובאיזה תנאים.
בגיליון הזה אני מציע לעצור רגע לפני הכותרת ולתרגם את המספר לשאלה שימושית: האם מדובר בשינוי קצר טווח, בתוצאה קלינית, או רק במדד ביניים שנראה מרשים על הנייר?
המחקר לא מדבר בשם עצמו
במחקר על פעילות גופנית וקפאין, למשל, שעה של מאמץ שינתה את כמות השומן שנשרף בזמן האימון בכמה גרמים בלבד. זה ממצא פיזיולוגי מעניין, אבל הוא אינו שקול לירידה משמעותית בשומן הגוף לאורך זמן.
אותו עיקרון חוזר גם במחקרי חיסונים, אבחון ותזונה: יעילות תלויה באוכלוסייה, בשיעור הרקע ובמדד שנבחר. כאשר מדלגים על ההקשר, מספר מדויק מתחיל לספר סיפור שלא נבדק.
מה פרסמתי השבוע
השבוע פרסמתי פוסטים על הטיית המשתמש הבריא, על הדרך שבה סקרים מקוונים עלולים להטעות ועל שאלות שחשוב לשאול לפני שמסיקים מסקנה מכותרת.
הם ממשיכים את אותו קו: לא להסתפק בכך שהמספר אמיתי, אלא לבדוק אם הוא באמת עונה על השאלה שמעניינת אותנו.
להמשך קריאה באינסטגרם
האם מתחסנים הם פשוט אנשים בריאים יותר?הטיית המשתמש הבריא היא בעיה אמיתית, אבל היא אינה מבטלת אוטומטית ראיות ליעילות.עושים סקרים באינסטגרם? בואו לבדוק כמה אפשר לסמוך על התוצאותקרוסלה על הטיות בסקרים מקוונים ועל הדרך לקרוא תוצאות בזהירות.מקורות להעמקה
הצטרפו למייל השבועי
בכל יום שישי: מסקנות מבוססות־מחקר, הרחבות חדשות וריכוז הפרסומים מהשבוע.
להצטרפות ←