אשד ליןבריאות הציבור, אפידמיולוגיה וכושר גופני

מקרה טרגי אחד אינו מוכיח מגפה או קשר לחיסונים

הפיכת כל מוות פתאומי של אדם צעיר לראיה נגד חיסונים מתעלמת משיעורי בסיס, מהמכנה ומסיבת המוות. הפוסט מסביר כיצד חזרתיות והטיית זמינות יוצרות תחושה שגויה של מגמה.

פורסם ב־2 באוגוסט 2026

בכל פעם שמתפרסם מוות פתאומי של אדם צעיר, יש מי שהופכים אותו מיד ל'זה מהחיסון' — לעיתים עוד לפני שפורסמה סיבת המוות, לפני שיודעים אם האדם התחסן או אם קיים חלון זמן סביר לקשר. זו אינה שאלה לגיטימית אלא ניצול של אובדן כדי לקדם מסקנה שנקבעה מראש. שני מנגנונים תורמים לכך: אפקט האמת המדומה, שבו מסר שחוזר שוב ושוב נעשה מוכר ולכן מרגיש אמין יותר, והטיית הזמינות, שבה מקרים דרמטיים שקל לזכור מרגישים שכיחים יותר. הפיד מציג מקרים שנבחרו לפרסום, לא את המכנה, לא את שיעור הבסיס ולא את כל האנשים שלא קרה להם דבר. הרבה פוסטים על מקרים אינם מוכיחים שיש יותר מקרים באוכלוסייה ובוודאי אינם מוכיחים סיבתיות.