האם הגבלת סוכר עובדת נגד סרטן?

"סרטן ניזון מסוכר, אז פשוט צריך להפסיק לאכול סוכר." במשפט הזה יש עובדה ביולוגית מוכרת, הבטחה גדולה וקפיצה שלא תמיד שמים לב אליה.

גידולים רבים אכן צורכים הרבה גלוקוז. אבל הצלחת אינה ברז שאפשר לסגור ולנתק דרכו את אספקת האנרגיה לגידול בלבד. גם תאים בריאים זקוקים לגלוקוז, הגוף מייצר אותו גם בלי לאכול סוכר, וגידולים יכולים להשתמש במקורות נוספים.

זה לא הופך את המחקר על תזונה וסרטן למיותר. להפך: יש שאלות חשובות מאוד על שילוב תזונה בטיפול, ובמחלות שבהן האפשרויות מוגבלות גם תועלת קטנה יכולה להיות משמעותית. אלא שכדי לדעת אם מצאנו תועלת כזאת, צריך לבדוק מה קרה למטופלים, לא רק מה קרה לסוכר או לקטונים בבדיקת הדם.

קודם כל: מה בדיוק מגבילים?

אפשר להפסיק להוסיף סוכר לקפה בלי להפחית מאוד את סך הפחמימות. אפשר לצמצם משקאות ממותקים ולהמשיך לאכול פירות, חלב, קטניות ודגנים. ודיאטה קטוגנית היא שינוי רחב עוד יותר: מעט מאוד פחמימות, הרבה שומן וכמות בינונית של חלבון, עם שינויים אפשריים גם בקלוריות ובמשקל.

גם סוכר שנמצא במזון אינו אותו דבר כמו רמת הגלוקוז בדם, שהגוף מווסת בעזרת הורמונים. ותא שמקבל אנרגיה וחומרי בניין יכול להשתמש, בהתאם לתנאיו, גם בשומן, בלקטט, בגלוטמין ובמקורות נוספים.

לכן "הפחתת סוכר", "דיאטה דלת פחמימות" ו"דיאטה קטוגנית" אינן אותה התערבות. בלי להגדיר מה הוצא, מה נכנס במקומו, האם הקלוריות נשמרו והאם המשקל השתנה, אין למעשה שאלה סיבתית אחת ברורה.

למה הרעיון נשמע הגיוני?

גידולים רבים קולטים גלוקוז בקצב גבוה ומפרקים חלק גדול ממנו ללקטט גם בנוכחות חמצן. התופעה מכונה אפקט ורבורג. היא אמיתית, חשובה למחקר ומנוצלת גם בבדיקות FDG-PET. אבל היא אינה אומרת שלכל תאי הסרטן אין מיטוכונדריות פעילות, שכל הגידולים תלויים רק בגלוקוז, או שהוצאת סוכר מהצלחת תמנע מהם דלק.

פירוק גלוקוז בתא, שנקרא גליקוליזה, מספק לא רק אנרגיה אלא גם חומרי בניין ותנאים כימיים שנדרשים לגדילה ולחלוקה. במקביל, גידולים יכולים להשתמש במידה משתנה בגלוטמין, חומצות שומן, לקטט, אצטט וחומצות אמינו. מחקרים בבני אדם שעקבו אחרי חומרים מסומנים כדי לראות כיצד הגוף משתמש בהם הראו שונות בין גידולים ואף בין אזורים שונים באותו גידול. בגידולי ריאה מסוימים נמצאה קליטה וחמצון של לקטט, ולעיתים תרומתו לאחד ממסלולי הפקת האנרגיה המרכזיים בתא הייתה גדולה מהתרומה הישירה של גלוקוז.

המשמעות אינה שלתזונה אין כל השפעה אפשרית. ייתכנו השפעות עקיפות דרך אינסולין, גורמי גדילה, מאזן אנרגיה, משקל, דלקת, מערכת החיסון או אינטראקציה עם טיפול. אבל כל אחת מהן היא השערה שצריך לבדוק לפי סוג גידול, שלב, טיפול ותוצא קליני.

העובדה שגידולים רבים צורכים הרבה גלוקוז אינה מוכיחה שאפשר להרעיב אותם באמצעות הימנעות מסוכר. מנגנון יוצר השערה. ניסוי קליני צריך להראות אם ההשערה עוזרת למטופלים.

מקור: Vander Heiden et al., 2009

מקור: Hensley et al., 2016

מקור: Faubert et al., 2017

מקור: Fendt et al., 2020

מקור: Pavlova et al., 2022

מה קרה כשניסו את הרעיון אצל מטופלים?

להתחיל מהגידול, לא מהכותרת

בניסוי ERGO2, שעסק בגידול מוח ממאיר שחזר, כ-50 מטופלים קיבלו דיאטה קטוגנית מוגבלת בקלוריות וצום קצר סביב הקרנה חוזרת, או טיפול עם תזונה רגילה. חלק מהמשתתפים הצליחו להגיע לקטוזיס, מצב שבו הגוף מייצר יותר קטונים ומשתמש בהם כמקור אנרגיה. אבל לא נראה יתרון ברור בזמן עד להתקדמות המחלה או בהישרדות. גם אי אפשר לבודד את השפעת הסוכר, משום שההתערבות שילבה דיאטה קטוגנית, הגבלת קלוריות וצום.

מקור: Voss et al., 2020, DOI: 10.1016/j.ijrobp.2020.06.021

סרטן שד בזמן כימותרפיה

בניסוי קטן בן 12 שבועות דווחו שינויים בגודל הגידול או בשלב המחלה בחלק מהחולות עם מחלה מקומית מתקדמת. במחלה גרורתית לא נראה יתרון ברור, וגם לא התקבלה הוכחה משכנעת לעיכוב התקדמות המחלה או להארכת חיים. המחקר כלל אוכלוסיות וטיפולים שונים, בדק תוצאות רבות וסבל מאי־בהירות בדיווח. לכן הוא מעלה שאלה למחקר נוסף, אך אינו בסיס לטיפול.

מקור: Khodabakhshi et al., 2021, DOI: 10.1016/j.clnu.2020.06.028

סרטן שחלות או רירית הרחם

ניסוי קצר הראה שינויים בהרכב גוף, אינסולין וחלק מתחומי איכות החיים. הוא לא תוכנן ולא היה מסוגל לבדוק הישנות, התקדמות או הישרדות.

מקור: Cohen et al., 2018

מקור: Cohen et al., 2018

סרטן ערמונית עם הישנות ביוכימית

ניסוי CAPS2 נעצר מוקדם משום שלא נראה סביר שישיג את מטרתו. בבדיקה המרכזית לא נמצא הבדל ברור בקצב העלייה של PSA. תוצאה חיובית הופיעה רק בניתוח נוסף שנעשה לאחר מכן, ולכן משקלה נמוך יותר מתוצאה שהוגדרה מראש.

מקור: Freedland et al., 2020, DOI: 10.1158/1078-0432.CCR-19-3873

גליובלסטומה חדשה

מחקר ראשוני מ-2025 הראה שמטופלים נבחרים יכולים לקיים דיאטה קטוגנית בפיקוח לצד הטיפול המקובל. אבל לא הייתה בו קבוצת השוואה, ולכן אי אפשר לדעת אם הזמן עד להתקדמות המחלה או ההישרדות היו טובים יותר בזכות הדיאטה.

מקור: Amaral et al., 2025, DOI: 10.1038/s41598-025-06675-6

הרמז מסרטן הלבלב: חשוב מספיק להמשך, לא מספיק להבטחה

בסרטן לבלב גרורתי, שבו נדרשים טיפולים טובים יותר, גם אפשרות לשיפור קטן ראויה לבדיקה רצינית. לכן הניסוי של Jameson ועמיתיה מעניין במיוחד. החוקרים חילקו באקראי 32 מטופלים עם סרטן לבלב גרורתי לשתי קבוצות. שתיהן קיבלו אותה כימותרפיה, ואחת קיבלה בנוסף דיאטה קטוגנית מפוקחת. הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה היה 8.5 חודשים לעומת 6.2 חודשים, וההישרדות החציונית הייתה 13.7 חודשים לעומת 10.2 חודשים. המספרים נראים מעודדים, אבל המדגם הזעיר אינו מאפשר לדעת אם ההבדל אמיתי. הנתונים עדיין מתאימים גם לתועלת גדולה, גם להיעדר תועלת ואף לאפשרות של נזק.

הניסוי תוכנן מראש כמחקר סינון קטן, עם רף מקל יחסית לזיהוי רמז שכדאי לבדוק בהמשך. הוא עבר את הרף המקל הזה, אך לא את הרף המקובל בניסוי מאשר. החוקרים עצמם הציגו אותו כמחקר שמעלה השערה. נוסף על כך, המשתתפים היו בקטוזיס רק בכ-39% מהימים, מי שפענחו את ההדמיות ידעו איזו קבוצה קיבלה את הדיאטה, והקבוצה הקטוגנית קיבלה ליווי אינטנסיבי יותר מקבוצת ההשוואה.

זהו רמז קליני מעניין, אך הוא ספציפי לסרטן לבלב גרורתי, לכימותרפיה משולשת מסוימת ולמודל פיקוח עשיר במשאבים. הוא אינו מוכיח שהגבלת סוכר כשלעצמה האריכה חיים, ואינו ניתן להכללה לכל סרטן.

מקור: Jameson et al., 2026, DOI: 10.1002/cncr.70343

מה אומרות הסקירות השיטתיות?

סקירה של כל הניסויים האקראיים בתזונה בקרב חולי סרטן זיהתה 252 ניסויים עם 31,067 משתתפים. גודל המדגם החציוני היה 71. רק 20 מחקרים, 8%, הגדירו מדד ישיר של הסרטן כתוצא ראשי, ורק שבעה, 3%, הגדירו הישרדות כוללת כתוצא ראשי. ניסויים קטנים הצליחו לעיתים לשנות משקל, הרכב גוף או סמנים, אך ניסויים גדולים שבדקו תוצאים אונקולוגיים לא הראו תועלת עקבית.

מקור: Ilerhunmwuwa et al., 2024, DOI: 10.1093/jnci/djae051

סקירות ממוקדות בדיאטה קטוגנית מגיעות בדרך כלל לאותה מסקנה: חלק מהמטופלים מצליחים להגיע לקטוזיס, אך היכולת להתמיד משתנה והמחקרים קטנים ושונים מאוד זה מזה. אין עדיין הוכחה מסכמת שהדיאטה פוגעת בגידול או מאריכה חיים.

מקור: Sremanakova et al., 2018

מקור: Römer et al., 2021

מקור: Salido-Bueno & Gil-Hernández, 2024

מטא-אנליזה מ-2025 דיווחה על שיפור בחלק מהמדדים המטבוליים, בהרכב הגוף ובתחומי איכות חיים. עם זאת, היא כינתה יחד סמנים, סימפטומים והרכב גוף בשם הרחב "outcomes", אף שכמעט לא סיפקה ראיות על תגובה גידולית או הישרדות. בנוסף, קריטריוני ההכללה הורחבו לאחר הרישום כדי לכלול מחקרים לא אקראיים. לכן היא אינה מוכיחה תועלת אנטי-סרטנית.

מקור: Zhang et al., 2025

מניעה אינה טיפול

יש בסיס טוב להמליץ לציבור להפחית משקאות ממותקים. הראיה החזקה ביותר היא שהם מקדמים צריכת אנרגיה ועלייה במשקל, בעוד שעודף שומן גוף הוא גורם סיבתי מוכר למספר סוגי סרטן. זו בעיקר טענת מניעה ארוכת טווח.

מחקרי מעקב מצאו קשרים קטנים בין צריכת משקאות ממותקים לבין חלק מסוגי הסרטן, אך הממצאים אינם אחידים. במחקר NutriNet-Santé, כל תוספת של 100 מ"ל משקה ממותק ביום נקשרה לכ-18% יותר אבחנות סרטן בכלל ולכ-22% יותר אבחנות סרטן שד. זהו קשר יחסי שנמצא במחקר תצפיתי, לא הוכחה שהמשקה גרם למחלה. צריכת המשקאות דווחה בידי המשתתפים, המעקב היה קצר יחסית וייתכן שהקבוצות נבדלו גם בגורמים אחרים.

מקור: Chazelas et al., 2019

עדכון של WCRF שפורסם כגרסה מוקדמת ביולי 2026 מצא שכל מנה יומית של 355 מ"ל נקשרה לכ-9% יותר אבחנות סרטן לבלב ולכ-7% יותר אבחנות סרטן המעי הגס והחלחולת. אלה הבדלים יחסיים קטנים ממחקרי מעקב, ומדובר בגרסה מוקדמת ולא בפרסום סופי. הם עשויים לחזק המלצה לצמצם משקאות ממותקים כחלק ממניעה כללית, אך אינם מראים שהפסקת סוכר לאחר אבחנה מטפלת בגידול.

מקור: WCRF CUP Global, 2026

צריכת משקאות ממותקים היא גם סמן לדפוס חיים שלם: עישון, פעילות, אלכוהול, מזון אולטרה-מעובד, מצב חברתי וגישה לרפואה. שאלוני מזון מודדים חשיפה בשגיאה, התאמה סטטיסטית אינה מבטלת בהכרח בלבול, והתאמה ל-BMI או לסוכרת אינה מפרידה היטב מסלול ישיר ממסלול מתווך. לכן אי אפשר להסיק ממחקרי מניעה שהסוכר הוא דלק ייחודי שאפשר למנוע מגידול קיים.

המחקר צריך להפריד בין דברים שהדיאטה משנה יחד

כשמשנים תפריט שלם, לא משנים רק סוכר. משתנים גם השומן, החלבון, הקלוריות, הקטונים, המשקל ולעיתים זמני האכילה. לכן אפילו ניסוי חיובי בדיאטה קטוגנית לא יוכיח אוטומטית שהוצאת הסוכר היא הסיבה.

יש גם קושי מעשי: המטופלים והצוות יודעים איזו דיאטה ניתנה. מי שמסוגל להתמיד בה עשוי להיות במצב בריאותי ותפקודי טוב יותר ממי שמפסיק. ליווי תזונתי אינטנסיבי יכול לשנות דברים נוספים, והשוואה לאנשים שטופלו בעבר אינה מחליפה קבוצת ביקורת דומה שמטופלת באותו זמן.

מעל הכול, אין מחלה אחת שנקראת "סרטן" ומגיבה תמיד באותה דרך. גידול מוח שחזר, סרטן שד מקומי וסרטן לבלב גרורתי שונים זה מזה. ערבוב שלהם, מדגמים של עשרות אנשים והרבה מדדים שנבדקים במקביל מקשים לדעת אם תוצאה חיובית היא ממצא יציב או משהו שלא יחזור בניסוי הבא.

בטיחות: השאלה אינה רק אם הדיאטה רעילה

במחקרים קטנים ובמטופלים נבחרים, דיאטה קטוגנית מפוקחת הייתה בדרך כלל אפשרית וללא רעילות חמורה שכיחה. אבל המטופלים נבחרו בקפידה ולעיתים הוצאו מראש אנשים בתת-משקל, עם תת-תזונה, מצב תפקודי ירוד או מחלות מסוימות.

אצל מטופל עם בחילות, דלקת ופצעים בריריות הפה, קושי בבליעה, לבלב שאינו מפריש מספיק אנזימי עיכול, מחלת מעי, תת-משקל או אובדן משמעותי של משקל ושריר בעקבות המחלה, דיאטה מגבילה עלולה להקשות על צריכת אנרגיה וחלבון ולהאיץ ירידה במשקל ובמסת שריר. תת-תזונה עלולה לפגוע בתפקוד, בסבילות לטיפול וביכולת להשלים טיפול. לכן הסיכון המרכזי אינו רק תופעת לוואי של קטוזיס, אלא החלפת יעד קליני חשוב, שמירה על צריכה ומסת גוף, בדיאטה קשיחה שלא הוכחה כטיפול.

לשנות בדיקת דם זה לא בהכרח לשנות את המחלה

הניסויים מצליחים להראות שחלק מהמטופלים יכולים להגיע לקטוזיס, ושלעיתים משתנים הגלוקוז, האינסולין או הרכב הגוף. לגבי תועלת שמורגשת באיכות החיים התוצאות פחות עקביות. וכשמגיעים להקטנת גידול, לעיכוב התקדמות או להארכת חיים, בסיס הראיות חלש הרבה יותר.

לכן אפשר לדבר בביטחון רב יותר על האפשרות לבצע דיאטה מפוקחת אצל מטופלים נבחרים מאשר על היכולת שלה לטפל בסרטן. וגם האפשרות לבצע אותה בטווח קצר אינה הבטחה שקל להתמיד בה או שהיא בטוחה לכל מטופל.

מה אומרים הגופים המקצועיים?

• ESPEN: אין ניסויים קליניים שמדגימים תועלת של דיאטה קטוגנית בחולי סרטן, ויש להיזהר מצריכה לא מספקת, ירידה במשקל וחסרים.

מקור: Muscaritoli et al., 2021, DOI: 10.1016/j.clnu.2021.02.005

• ASCO: אין די ראיות להמליץ בעד או נגד דיאטה קטוגנית או דלת פחמימות לשיפור איכות חיים, רעילות טיפול או שליטה בסרטן בזמן טיפול פעיל.

מקור: Ligibel et al., 2022, DOI: 10.1200/JCO.22.00687

• WCRF ו-ACS: ממליצים להגביל משקאות ממותקים ומזונות עתירי סוכר מוסף כחלק מדפוס תזונה בריא וניהול משקל. זו המלצה למניעה ובריאות כללית, לא טיפול שמרעיב גידול.

הנחיות ESPEN ו-ASCO קדמו לניסוי הלבלב מ-2026. הניסוי החדש מוסיף אות שמצדיק מחקר מאשר, אך בשל גודלו ומגבלותיו אינו הופך את מסקנת ההנחיות.

מסקנה מאוזנת

כדאי להפריד גם בין השאלה הזאת לבין הפחד מכל עלייה בסוכר אחרי ארוחה. הסקירה על קפיצות סוכר אצל אנשים בריאים עוסקת במה שאפשר ללמוד מהעקומה, ומה היא אינה יכולה לומר על הבריאות. זאת שאלה אחרת מהיכולת של דיאטה לטפל בגידול קיים.

אפשר בהחלט לבחור להפחית סוכר מוסף ומשקאות ממותקים. עבור רוב האנשים זו בחירה תזונתית סבירה, במיוחד אם הם מוחלפים במזון עשיר בסיבים, חלבון ורכיבים תזונתיים. אבל אין כיום בסיס לומר שהימנעות מסוכר מרעיבה גידול, מחליפה טיפול אונקולוגי או משפרת הישרדות.

דיאטה קטוגנית היא תחום מחקר לגיטימי, לא תרמית ולא טיפול מוכח. האות החדש בסרטן לבלב חשוב, אך מוקדם, לא מדויק וספציפי מאוד. אם מטופל שוקל דיאטה כזאת בזמן טיפול, היא צריכה להיעשות רק בתיאום עם האונקולוג ודיאטנית אונקולוגית, בלי להחליף טיפול מוכח ובלי לסכן צריכת אנרגיה, חלבון ומסת שריר.

הניסוח המדויק ביותר לציבור: סרטן משתמש בגלוקוז, כמו גם תאים בריאים, וגידולים רבים משתמשים במקורות נוספים. הפחתת סוכר יכולה לשפר את איכות התזונה, אך נכון להיום לא הוכח שהיא טיפול בסרטן.

מה יוכל לשנות את המסקנה?

נדרשים ניסויים גדולים בכמה מרכזים, שיירשמו מראש ויבדקו כל סוג סרטן בנפרד. חשוב ששתי הקבוצות יקבלו תשומת לב תזונתית דומה, ושכל מי שהוגרל ייכלל בניתוח גם אם התקשה להתמיד. המחקרים צריכים להגדיר מראש את המדדים החשובים באמת: התקדמות המחלה, הישרדות, תופעות לוואי, היכולת להשלים טיפול ואיכות חיים. במיוחד דרוש ניסוי נוסף בסרטן לבלב שיבדוק אם הרמז מ-2026 חוזר גם בקבוצה גדולה יותר ותחת הטיפול המקובל כיום.