אז רציתי לבדוק אם לטיפולים הורמונליים מאשרי מגדר יש השפעה על תוחלת החיים, ואם הורמוני המין יכולים להסביר חלק מהפערים הידועים…

אז רציתי לבדוק אם לטיפולים הורמונליים מאשרי מגדר יש השפעה על תוחלת החיים, ואם הורמוני המין יכולים להסביר חלק מהפערים הידועים בין גברים לנשים.

במקום תשובה פשוטה, מצאתי משהו אחר, לא פחות חשוב ומטריד: בכמה מחקרים בלט עודף תמותה מהתאבדות ומסיבות חיצוניות.

הממצאים לא מאפשרים לייחס זאת להורמונים עצמם, והם מתיישבים עם תמונה רחבה יותר של מצוקה נפשית, סטיגמה, דחייה, אפליה ומחסומים בקבלת טיפול ותמיכה.

מנגד, מחקרים מצאו שטיפול מאשר מגדר עשוי להיות קשור לפחות דיכאון, מצוקה ואובדנות. עדיין אין הוכחה ישירה שהוא מפחית תמותה מהתאבדות, אבל יש סימנים לכך שהוא עשוי לצמצם גורמי סיכון נפשיים חשובים.

לכן המסר אינו להתעלם מהסיכונים, וגם לא להשתמש בהם כדי למנוע טיפול. צריך להכיר בהם, להסביר את אי-הוודאות, לעקוב ולתת ליווי רפואי ונפשי מקצועי.

וטוב שכיום קיימת לאנשים שמעוניינים בכך האפשרות להתאים את גופם לזהותם המגדרית. זו התקדמות רפואית ואנושית חשובה, שצריכה לבוא עם שקיפות, בטיחות ותמיכה.