כמה ממקרי הסרטן קשורים לגורמי סיכון שניתנים לשינוי?

המשפט "כמעט ארבעה מכל עשרה מקרי סרטן ניתנים למניעה" נשמע מעודד, אבל גם מסוכן. קל לקרוא אותו כאילו כל מי שחלה היה יכול למנוע את מחלתו אילו רק חי אחרת. זו אינה המשמעות המדעית של הנתון.

המספר מתאר אוכלוסיות, לא פסק דין על אדם מסוים. הוא מבוסס על מודל ששואל שאלה נגדית: כמה מקרי סרטן היו צפויים להתרחש אילו החשיפה לגורמי סיכון מוכרים, כמו עישון, זיהומים מסוימים ואלכוהול, היתה נמוכה ככל האפשר? התשובה יכולה לעזור למדינות לבחור מדיניות מניעה. היא אינה יכולה לזהות בדיעבד מה בדיוק גרם לגידול אצל אדם יחיד.

חשוב גם לזכור ש"סרטן" אינו מחלה אחת. זהו שם כולל ליותר ממאה מחלות, שנבדלות זו מזו באיבר שבו התחילו, בשינויים הביולוגיים שמניעים אותן, בגורמי הסיכון ובאפשרויות המניעה. הגורמים העיקריים לסרטן הריאה אינם זהים לאלה של סרטן צוואר הרחם, הערמונית או לוקמיה. לכן מספר אחד לכל סוגי הסרטן הוא נקודת פתיחה לדיון, לא סוף הסיפור.

מקור: המכון הלאומי לסרטן, מהו סרטן

השאלה שהמחקר מנסה לענות עליה

השאלה המרכזית היא: מתוך מקרי הסרטן החדשים בעולם, איזה שיעור מיוחס לחשיפות שיש אפשרות מעשית להפחית באמצעות התנהגות, חיסונים, טיפול בזיהומים, הגנה תעסוקתית, רגולציה ושינוי סביבתי?

המונח המקצועי הוא "השיעור המיוחס לאוכלוסייה", או PAF. זהו אומדן של שיעור המקרים שלא היו מתרחשים בתרחיש חלופי מוגדר, בהנחה שהקשר בין החשיפה למחלה הוא סיבתי, שאומדני החשיפה והסיכון נכונים ושהסיכון היחסי מתאים לאוכלוסייה שבה משתמשים בו. ה-PAF תלוי בשני דברים עיקריים: עד כמה החשיפה שכיחה באוכלוסייה, ועד כמה היא מעלה את הסיכון למחלה.

לכן גורם שמעלה מאוד את הסיכון אך נדיר באוכלוסייה עשוי להסביר מעט מקרים. לעומתו, גורם שמעלה את הסיכון במידה מתונה אך שכיח מאוד עשוי להסביר יותר. אותו גורם יכול לקבל PAF שונה במדינות שונות, בתקופות שונות ובקרב נשים וגברים, גם אם ההשפעה הביולוגית שלו דומה.

PAF גם אינו אומר מה תהיה התועלת של תכנית מניעה מסוימת. כדי לתרגם אותו להשפעה צפויה של מדיניות צריך לדעת בכמה המדיניות באמת תפחית את החשיפה, אצל מי, למשך כמה זמן ומהו פרק החביון עד לשינוי בהיארעות. ביטול מלא ומיידי של חשיפה במודל יכול לשמש תרחיש השוואה מועיל, גם כאשר אינו יעד מעשי שאפשר להשיג בעולם האמיתי.

מקור: מנסורניה ואלטמן, 2018

הסקירה הזאת עוסקת בעיקר במניעה ראשונית, כלומר צמצום הסיכוי שהמחלה תתפתח מלכתחילה. בדיקות סקר, אבחון מוקדם וטיפול יעיל יכולים להפחית תמותה, ולעתים בדיקות סקר גם מונעות סרטן באמצעות גילוי והסרה של נגעים טרום סרטניים. אבל אלה שאלות נפרדות. אומדן של מקרי סרטן המיוחסים לגורמי סיכון אינו אומדן של מספר מקרי המוות שאפשר למנוע, ואינו מודד את התועלת של בדיקות סקר או טיפול.

המספר העולמי העדכני: 37.8%, עם הרבה הסתייגויות

בניתוח עולמי שפורסם בשנת 2026, חוקרים מארגון הבריאות העולמי ומהסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן העריכו כי 7.1 מיליון מתוך 18.7 מיליון מקרי הסרטן החדשים שנכללו בניתוח בשנת 2022, כלומר 37.8%, יוחסו ל-30 גורמי סיכון שניתנים לשינוי. הניתוח כלל 36 אתרי סרטן ב-185 מדינות, ולא כלל סרטן עור שאינו מלנומה.

האומדן היה 45.4% אצל גברים ו-29.7% אצל נשים. הפער אינו אומר שהביולוגיה הגברית ניתנת יותר לשינוי. הוא משקף בעיקר דפוסי חשיפה שונים, ובפרט שכיחות היסטורית גבוהה יותר של עישון וחשיפות תעסוקתיות בקרב גברים במדינות רבות.

שלושת התורמים הגדולים ביותר היו עישון, שיוחסו לו 15.1% מכלל המקרים שנכללו; תשעה גורמי זיהום מסרטנים, עם 10.2%; וצריכת אלכוהול, עם 3.2%. עוד נכללו מדד מסת גוף גבוה, זיהום אוויר, חשיפות תעסוקתיות, פעילות גופנית לא מספקת, קרינה על סגולה, טבק ללא עשן, אגוז ארקה והנקה שאינה מיטבית. סרטן הריאה, הקיבה וצוואר הרחם יחד היו כמעט מחצית מהמקרים שיוחסו לגורמים בני שינוי במודל.

מקור: פינק ואחרים, 2026

המספר 37.8% הוא כרגע אחד האומדנים המקיפים ביותר של היארעות סרטן עולמית הקשורה לגורמים בני שינוי. עם זאת, נכון יותר לכתוב "מיוחסים במודל" או "עשויים להימנע בתרחיש מוגדר" מאשר לקבוע שכל 7.1 מיליון המקרים היו נמנעים בוודאות. המודל אינו ניסוי שבו הוסרו כל החשיפות מהעולם ונצפתה התוצאה. הוא משלב נתוני היארעות, שכיחות חשיפות ואומדני סיכון ממקורות רבים. מחברי המחקר הצהירו שאין להם ניגודי עניינים.

למה עישון עדיין נמצא בראש הרשימה

עישון הוא דוגמה לגורם סיכון שבו הראיות הסיבתיות חזקות במיוחד. הקשר אינו מוגבל לסרטן הריאה. עישון גורם גם לסרטן חלל הפה והלוע, הגרון, הוושט, הלבלב, שלפוחית השתן, הכליה, צוואר הרחם, הקיבה, הכבד, המעי הגס והחלחולת, וכן ללוקמיה מיאלואידית חריפה.

החשיבות הציבורית של עישון נובעת משילוב של עלייה גדולה בסיכון למספר מחלות, חשיפה שהיתה ועודנה שכיחה, ומשך חשיפה של שנים. לכן מדיניות מיסוי, סביבה ללא עישון, איסור פרסום, אזהרות, מניעת התחלה וטיפול יעיל בגמילה עשויים למנוע יותר מקרי סרטן מאשר התמקדות בגורמי סיכון קטנים ואופנתיים.

הפסקת עישון מפחיתה סיכון גם אחרי שנות עישון, אך הסיכון אינו חוזר מיד לזה של אדם שלא עישן מעולם. לסרטן יש זמן חביון ארוך: השינויים שמובילים למחלה מצטברים במשך שנים, ולכן ירידה בעישון היום תשפיע על נתוני הסרטן בהדרגה.

מקור: המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, עישון וסרטן

זיהומים הם גורמי סיכון בני שינוי, לא "בחירת אורח חיים"

כעשירית ממקרי הסרטן בעולם בשנת 2022 יוחסו לזיהומים מסרטנים. בין הגורמים המרכזיים נמצאים נגיף הפפילומה האנושי, או HPV, שקשור לרוב מקרי סרטן צוואר הרחם ולחלק מסוגי הסרטן באיברי המין, פי הטבעת והלוע; נגיפי הפטיטיס B ו-C, שקשורים לסרטן הכבד; והחיידק הליקובקטר פילורי, שקשור לסרטן הקיבה.

המילה "ניתנים לשינוי" מקבלת כאן משמעות ציבורית ברורה. חיסוני HPV והפטיטיס B, מניעת העברה, בדיקות מתאימות וטיפול בזיהומים מסוימים יכולים לצמצם את הסיכון. אין הצדקה להפוך את הנתון להאשמה אישית. הסיכון להיחשף לזיהום והגישה לחיסון, בדיקה וטיפול תלויים במערכת הבריאות, בהכנסה, במקום מגורים, בחינוך ובמדיניות.

התרומה היחסית של זיהומים גדולה יותר בחלק מהמדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. ממוצע עולמי מסתיר את ההבדל הזה: תכנית מניעה יעילה באוכלוסייה שבה סרטן צוואר הרחם שכיח תיראה אחרת מתכנית במדינה שבה עישון, אלכוהול והשמנה הם הגורמים הדומיננטיים.

מקור: ארגון הבריאות העולמי, 2026

אלכוהול, משקל, פעילות גופנית והסביבה

אלכוהול הוא חומר מסרטן מוכר. הסיכון עולה עם הכמות, והוא קשור בין השאר לסרטן חלל הפה, הלוע, הגרון, הוושט, הכבד, השד והמעי הגס והחלחולת. המסר המדויק אינו שלכל מי ששותה יהיה סרטן, וגם לא שקיימת נקודת צריכה שמתחתיה הסיכון לסרטן נעלם לחלוטין. ברמת האוכלוסייה, הפחתת צריכה מפחיתה חשיפה לגורם מסרטן. ברמת הפרט, גודל השינוי בסיכון תלוי בכמות, במשך, בסוג הסרטן ובגורמי סיכון נוספים.

מדד מסת גוף גבוה ופעילות גופנית מועטה קשורים סיבתית למספר סוגי סרטן, אבל השפה כאן דורשת זהירות. BMI הוא מדד אוכלוסייתי גס, אינו מתאר ישירות הרכב גוף, והסביבה שבה אנשים חיים משפיעה מאוד על תזונה, פעילות ומשקל. מניעה אינה מסתכמת בהוראה לאנשים "להתאמץ יותר". היא כוללת נגישות למזון מזין, מרחב בטוח לתנועה, תנאי עבודה, תחבורה, טיפול רפואי ומדיניות שמקלה על בחירות בריאות.

חשיפות סביבתיות ותעסוקתיות מדגימות עוד יותר מדוע "ניתן לשינוי" אינו שווה ל"בשליטה אישית". זיהום אוויר, אסבסט, סיליקה, פליטות דיזל וקרינה בעבודה דורשים תקנים, אכיפה והגנה על עובדים. אדם אינו יכול לפתור לבדו את איכות האוויר בעיר או את בטיחות המפעל שבו הוא עובד.

מקור: הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, הקוד האירופי נגד סרטן

למה אי אפשר לחבר את האחוזים בפשטות

אותו מקרה יכול להיות קשור ליותר מגורם אחד. למשל, הסיכון לסרטן מסוים עשוי להיות מושפע גם מעישון וגם מאלכוהול, והחשיפות יכולות לפעול יחד. אם מחברים את ה-PAF של כל גורם בנפרד, אפשר לספור אותו מקרה יותר מפעם אחת ולקבל סכום מנופח.

במחקר העולמי החוקרים חישבו אומדן משולב שנועד להתחשב בחפיפה בין חשיפות. גם כך, החישוב דורש הנחות על הקשר ביניהן. נתונים מלאים על הצירוף המדויק של כל החשיפות בכל מדינה אינם זמינים בדרך כלל. אינטראקציה ביולוגית בין שתי חשיפות, למשל עישון ואלכוהול בסוגי סרטן מסוימים, אינה בהכרח מיוצגת במלואה באמצעות נוסחה שמונעת ספירה כפולה. לכן האומדן המשולב טוב יותר מסכימה פשוטה, אך אינו נקי מאי ודאות.

גם המונח "גורם" דורש הבחנה. הרשימה אמורה לכלול חשיפות שלגביהן קיימת הערכה של קשר סיבתי לסוגי סרטן מסוימים. היא אינה אמורה לכלול כל קשר סטטיסטי שנמצא במחקר תצפיתי. מצד שני, גם כאשר הסיבתיות מבוססת היטב, גודל הסיכון היחסי והיקף החשיפה באוכלוסייה עדיין נמדדים בחוסר דיוק.

מה ההבדל בין מקרים, מקרי מוות ושנות חיים בריאות

מחקר אחר, במסגרת פרויקט נטל התחלואה העולמי, העריך כי בשנת 2019 היו 4.45 מיליון מקרי מוות מסרטן שיוחסו לגורמי הסיכון שנבדקו, עם טווח אי-ודאות של 4.01 עד 4.94 מיליון. אלה היו 44.4% מכלל מקרי המוות מסרטן באותה שנה, עם טווח אי-ודאות של 41.3% עד 48.4%. בנוסף, 42.0% משנות החיים הבריאות שאבדו בגלל סרטן יוחסו לגורמים אלה, עם טווח של 39.1% עד 45.6%. "שנות חיים בריאות שאבדו" הוא מדד המשלב מוות מוקדם עם שנים שחיים עם מחלה או מוגבלות.

אין סתירה הכרחית בין 37.8% מהמקרים בשנת 2022 לבין 44.4% ממקרי המוות בשנת 2019. אלה מחקרים שונים, בשנים שונות, עם רשימות גורמי סיכון ומתודולוגיות שונות. חשוב יותר, גורמי סיכון אינם מתחלקים באופן שווה בין סוגי סרטן קלים וקשים לטיפול. עישון, למשל, גורם לחלק גדול ממקרי סרטן הריאה, מחלה שגורמת לתמותה רבה. לכן שיעור התמותה המיוחס לגורמי סיכון יכול להיות גבוה משיעור המקרים.

מחקר התמותה לא כלל זיהומים כמקבץ סיכונים במודל המרכזי שלו, בעוד הניתוח של 2026 כלל תשעה זיהומים. זו עוד סיבה שלא לערבב את המספרים או להציגם כאילו הם שתי מדידות של אותו דבר.

מקור: טרן ואחרים, 2022

למה האומדן אינו מספר טבע קבוע

השיעור המיוחס לאוכלוסייה משתנה כאשר שכיחות החשיפה משתנה. אם העישון יורד, חלק הסרטן המיוחס לעישון צפוי לרדת, לאחר תקופת חביון. אם השמנה נעשית שכיחה יותר, החלק המיוחס לה עשוי לעלות. אם חיסון HPV מגיע לרוב האוכלוסייה, בעתיד ניתן לצפות לפחות מקרי סרטן הקשורים לנגיף.

גם בחירת תרחיש ההשוואה משנה. האם משווים את העולם לעולם ללא שתיית אלכוהול כלל, או לעולם שבו כולם שותים פחות? האם "משקל מיטבי" מוגדר לפי טווח BMI מסוים? האם מניחים שאפשר לבטל חשיפה תעסוקתית לחלוטין? בחירות כאלה אינן זיוף, אך הן חלק מהשאלה שהמודל עונה עליה ויש להציגן בגלוי.

בניתוח של 2026 השתמשו בדרך כלל בנתוני חשיפה מסביבות 2012 כדי לשקף את פער הזמן בין החשיפה להתפתחות סרטן בשנת 2022. זו בחירה סבירה, אבל זמן החביון אינו עשר שנים קבועות לכל חשיפה ולכל סוג סרטן. חלק מהחשיפות פועלות במשך עשרות שנים, והנתונים ההיסטוריים אינם תמיד מלאים.

איכות רישום הסרטן שונה מאוד בין מדינות. גם נתוני עישון, אלכוהול, משקל, זיהומים וחשיפות בעבודה אינם אחידים. בחלק מהמקומות הם נמדדים בסקרים, בחלקם נאמדים ממקורות עקיפים, ולעתים קיימת תת דיווח. המודל נותן תמונה עולמית שאין דרך לקבל ממחקר יחיד, אך הדיוק המקומי אינו זהה בכל מקום.

מה לא נכלל, ומה עלול להיספר בחסר

רשימה של 30 גורמי סיכון היא רחבה, אך אינה כוללת כל סיבה אפשרית לסרטן. גורם עשוי להיעדר משום שאין די ראיות סיבתיות, משום שאין אומדן אמין של שכיחות החשיפה, או משום שאין סיכון יחסי מתאים לכל מדינה, גיל ומין. היעדרות מהרשימה אינה הוכחה שהגורם בטוח, אך גם אינה רשות להוסיף למודל כל חשד לא מבוסס.

גם קטגוריה כללית כמו "תזונה" אינה מקבלת כאן PAF אחד כולל. רכיבי תזונה מסוימים לא נכללו בניתוח 2026, אף שהם מופיעים במסגרות אחרות של מניעת סרטן, בין השאר משום שהרכבת אומדן עולמי עקבי דורשת ראיות סיבתיות, הגדרה אחידה ונתוני חשיפה מתאימים. לכן 37.8% אינו הגבול העליון המוחלט של כל מניעה אפשרית, אך גם אין בסיס להוסיף אליו אחוזים ממקורות אחרים וליצור סכום חדש.

הניתוח אינו כולל את תרומת הגיל כשלעצמו, שינויים אקראיים שמתרחשים בעת חלוקת תאים, נטייה גנטית תורשתית וגורמים שאינם ניתנים לשינוי. הוא גם אינו אומר ש-62.2% הנותרים הם "גנטיים". הקטגוריה הנותרת היא תערובת של גורמים ידועים שאינם בני שינוי, גורמים שלא נכללו, חשיפות שלא נמדדו, אינטראקציות ומרכיב של אי ודאות ביולוגית וסטטיסטית.

יש גם סוגי סרטן שעבורם חלק גדול מהמקרים קשור לגורם מזוהה ובר מניעה, ולעומתם סוגים שבהם גורמי הסיכון הידועים מסבירים רק חלק קטן. לכן אדם יכול לעשות הרבה דברים מועילים ועדיין לחלות. מניעה מפחיתה הסתברות, לא מעניקה חסינות.

מניעה אינה הבטחה, והיא גם אינה האשמה

כאשר אומרים שמקרה "מיוחס" לגורם סיכון, אין הכוונה שאפשר להסתכל על גידול ולזהות בו תווית שאומרת עישון, אלכוהול או זיהום. אצל אדם מסוים, בדרך כלל אין דרך לקבוע אם המחלה היתה מתפתחת גם ללא החשיפה. הסיבתיות היא הסתברותית: החשיפה משנה את הסיכוי בקבוצה.

מכאן נובע גם שמי שלא נחשף לגורמי הסיכון המוכרים אינו מוגן לחלוטין, ומי שנחשף אינו נידון לחלות. גיל, ביולוגיה, תורשה, חשיפות משולבות ומקריות ממלאים תפקיד. הצגת סרטן כתוצאה של בחירות אישיות בלבד אינה מדויקת מדעית ועלולה להוסיף אשמה לאנשים שכבר מתמודדים עם מחלה קשה.

גם הביטוי "סרטן בר מניעה" עלול להשתמע כהבטחה חזקה מדי. ברמת האוכלוסייה, ניתן לצפות לפחות מקרים אם מצמצמים חשיפות. ברמת היחיד, אפשר להפחית סיכון, לא לאפס אותו.

מה המשמעות לבריאות הציבור

המספר הגדול אינו בעיקר רשימת משימות אישית. הוא מפת עדיפויות למדיניות. אם עישון מסביר את החלק הגדול ביותר של המקרים, השקעה במניעת התחלה ובסיוע בגמילה היא מהלך מרכזי. אם זיהומים הם מקור משמעותי באזור מסוים, חיסוני HPV והפטיטיס B, בדיקות וטיפול מקבלים עדיפות. במקום שבו חשיפה תעסוקתית או זיהום אוויר גבוהים, האחריות נמצאת במידה רבה אצל ממשלות ומעסיקים.

גישה אוכלוסייתית יכולה להשיג שינוי קטן בסיכון אצל מיליוני אנשים, ולכן למנוע מספר גדול של מקרים. מיסוי טבק ואלכוהול, הגבלת שיווק, אוויר נקי, בטיחות בעבודה, חיסונים נגישים וסביבה המעודדת פעילות גופנית אינם תלויים רק בכוח הרצון של כל אדם. הם משנים את ברירת המחדל ואת היקף החשיפה.

המדיניות צריכה להיות מותאמת למקום. האומדן של 2026 נע בין 24.6% ל-38.2% מהמקרים אצל נשים ובין 28.1% ל-57.2% אצל גברים באזורים שונים. פערים אלה משקפים שילוב של סוגי סרטן, חשיפות, מניעה, רישום ובריאות חברתית. תכנית שמעתיקה סדר עדיפויות ממדינה אחת לאחרת עלולה להחמיץ את הגורמים החשובים ביותר באוכלוסייה המקומית.

ומה יכול אדם לעשות?

ברמת הפרט, הצעדים בעלי הבסיס החזק ביותר הם הימנעות מטבק וקבלת עזרה בגמילה; צמצום אלכוהול; חיסוני HPV והפטיטיס B בהתאם להמלצות המקומיות; הגנה מהשמש והימנעות ממיטות שיזוף; פעילות גופנית סדירה; תזונה מגוונת ומשקל שמתאים למצב הבריאותי; והקפדה על כללי בטיחות בחשיפות בעבודה.

אין צורך לחפש "ניקוי רעלים", תוסף או מזון יחיד שמבטיח מניעה. הממצאים עוסקים בעיקר בחשיפות מצטברות ובמערכות בריאות וסביבה. גם לאחר צמצום גורמי סיכון, חשוב לפנות לבדיקה כשמופיעים תסמינים חריגים ולהשתתף בתכניות סקר מומלצות לפי גיל וסיכון. מניעה ראשונית, אבחון מוקדם וטיפול אינם מתחרים זה בזה.

המלצות פרטניות תלויות בגיל, בהיסטוריה משפחתית, במחלות רקע ובמדינה. אדם עם חשיפה תעסוקתית, עישון ממושך או סיפור משפחתי משמעותי עשוי להזדקק לייעוץ מותאם, ולא רק להמלצות כלליות.

לקריאה נוספת בספרייה: האם הגבלת סוכר עובדת נגד סרטן?

להמשך באינסטגרם: למה השאלה מה סרטן אוכל מפשטת מציאות מורכבת

השורה התחתונה

ההערכה העולמית העדכנית היא שכ-37.8% ממקרי הסרטן החדשים שנכללו בניתוח לשנת 2022, כ-7.1 מיליון מקרים, היו קשורים ל-30 גורמי סיכון שניתן לשנות. עישון, זיהומים מסרטנים ואלכוהול היו התורמים הגדולים ביותר.

זהו אומדן אוכלוסייתי מבוסס מודל, לא ספירה ישירה ולא קביעה לגבי הגורם למחלה אצל אדם מסוים. הוא תלוי באיכות הנתונים, בהנחות סיבתיות, בהגדרת החשיפה ובתרחיש ההשוואה. הוא גם אינו כולל כל סוג סרטן וכל גורם אפשרי.

המסר החשוב אינו שסרטן נמצא בשליטה מלאה, אלא שחלק משמעותי מהנטל אינו גזירת גורל. אפשר להפחית אותו, בעיקר באמצעות מדיניות נגד טבק, חיסונים וטיפול בזיהומים, צמצום אלכוהול, סביבה בטוחה יותר ותנאים שמאפשרים בריאות. הצלחה במניעה נמדדת בפחות מקרים באוכלוסייה, לא בחלוקת אשמה למי שחלה.

שאלות נפוצות

האם 38% ממקרי הסרטן נגרמים מאורח חיים?

לא. האומדן כולל גם זיהומים, זיהום אוויר וחשיפות תעסוקתיות, שחלקן אינן בשליטת הפרט. זהו אומדן אוכלוסייתי של מקרים המיוחסים לגורמים בני שינוי, לא קביעה על אדם מסוים.

האם אדם שחי באופן בריא יכול עדיין לחלות בסרטן?

כן. הפחתת חשיפה מורידה סיכון אך אינה מבטלת אותו. גיל, תורשה, ביולוגיה, גורמים שלא נמדדו ומקריות ממלאים גם הם תפקיד.

מהו הצעד החשוב ביותר להפחתת הסיכון לסרטן?

למי שמעשן, הפסקת עישון היא בדרך כלל הצעד היחיד החשוב ביותר. צעדים נוספים כוללים חיסונים מומלצים, צמצום אלכוהול, הגנה מהשמש, פעילות גופנית והפחתת חשיפות סביבתיות ותעסוקתיות.