האם פרוביוטיקה מועילה לאנשים בריאים?

נניח שאתם עומדים מול מדף התוספים. על אריזה אחת כתוב שיש בה עשרה מיליארד חיידקים, על אחרת חמישים מיליארד, ושתיהן מבטיחות לעזור לאיזון המעי. אם חיידקי המעי חשובים כל כך לבריאות, נדמה שההחלטה פשוטה: להוסיף עוד מהחיידקים הטובים.

אבל כאן בדיוק כדאי לעצור. חשיבותם של חיידקי המעי אינה אומרת שלכל אדם בריא חסר משהו שכמוסה יכולה להשלים. וגם אם מוצר משנה את מה שמוצאים בבדיקת צואה, עדיין צריך לברר אם השינוי הזה מועיל למי שלקח אותו.

הסקירה הזאת עוסקת באנשים בריאים. לא בטיפול במחלת מעי ולא במצב רפואי שמצריך החלטה נפרדת. השאלה היא מה מקבל אדם בריא שמוסיף פרוביוטיקה לשגרה, מעבר להבטחה על האריזה.

לפני הכול: מה בדיוק נחשב פרוביוטיקה?

פרוביוטיקה אינה שם של טיפול יחיד. המונח כולל חיידקים ושמרים מזנים שונים, תערובות שונות, כמויות שונות ומוצרים באיכות שונה.

כדי שמחקר על מוצר אחד יהיה רלוונטי למוצר אחר, לא מספיק שעל שתי האריזות יהיה כתוב "פרוביוטיקה". צריך לבדוק אם מדובר באותו זן, באותה כמות, באותה צורת הכנה ובאותה מטרה.

אפשר לחשוב על זה כמו על תרופות: העובדה ששתי תרופות שייכות לאותה משפחה אינה מבטיחה שהן זהות. בפרוביוטיקה, גם שני זנים מאותו מין אינם בהכרח עושים אותו דבר.

מה אדם בריא בעצם מנסה להשיג?

הבטחות כמו "בריאות המעי", "איזון" או "חיזוק המיקרוביום" נשמעות ברורות, אבל קשה לבדוק אותן מדעית כל עוד לא מגדירים תוצאה ממשית.

כדי לדעת אם משהו עוזר, צריך קודם להחליט מה ייחשב עזרה. פחות נפיחות? יציאות נוחות יותר? שינוי שנשאר גם אחרי שמפסיקים לקחת את המוצר? אלה שאלות שונות, ולא חייבת להיות להן אותה תשובה.

אפשר למצוא יותר מחיידק מסוים בצואה בלי להרגיש דבר. ואפשר להרגיש טוב יותר בלי לזהות שינוי גדול בהרכב החיידקים. לכן בדיקת המעבדה ותחושת הבטן אינן תחליפים זו לזו, וצריך להיזהר מהבטחה שמדלגת מאחת לשנייה.

האם פרוביוטיקה משנה את המיקרוביום של אדם בריא?

סקירה שיטתית של ניסויים אקראיים ומבוקרים באנשים בריאים מצאה שבעה מחקרים שבדקו את הרכב חיידקי הצואה בשיטות מתקדמות. באף אחד מהם לא נמצא שיפור עקבי במגוון, בעושר או באחידות של אוכלוסיית החיידקים לעומת פלצבו. במחקר אחד בלבד נמצא שינוי במבנה הכללי של הקהילה החיידקית.

מקור: Kristensen et al., 2016

סקירה עדכנית יותר של מחקרים במבוגרים הגיעה למסקנה דומה: המוצרים, הזנים ושיטות המדידה היו שונים מדי, ולא היה אפשר לזהות השפעה עקבית של פרוביוטיקה על הרכב המיקרוביום.

מקור: Mörschbächer et al., 2023

המסקנה אינה שפרוביוטיקה לעולם אינה משנה דבר. לעיתים רואים בזמן השימוש עלייה בזן שנמצא בתוסף. אבל הופעה זמנית של חיידק בצואה אינה מוכיחה שהוא התיישב במעי, שינה את המערכת לטווח ארוך או שיפר את הבריאות.

האם החיידקים נשארים, או רק עוברים בדרך?

כדי להבין למה בדיקת צואה אינה כל הסיפור, כדאי להסתכל על מחקר קטן ומעמיק שבו אנשים בריאים קיבלו תערובת של 11 זנים. החוקרים בדקו לא רק דגימות צואה, אלא גם אזורים שונים לאורך מערכת העיכול. התגובה הייתה שונה מאוד מאדם לאדם: אצל חלק מהמשתתפים הזנים הצליחו להתבסס לזמן מה, ואצל אחרים כמעט שלא. דגימת הצואה גם לא תמיד שיקפה היטב את מה שנמצא ברירית המעי.

מקור: Zmora et al., 2018

זהו מחקר קטן על מוצר מסוים, ולכן אין להכליל ממנו לכל מוצר. אבל הוא ממחיש נקודה חשובה: אותה כמוסה אינה בהכרח יוצרת אותה תגובה אצל כולם.

האם יש שיפור בתחושת הבטן או ביציאות?

סקירה שכללה 45 מחקרים באנשים בריאים מצאה רמזים לשיפור זמני בכמה תוצאות, ובהן מרקם הצואה, תדירות היציאות וחלק ממדדי מערכת החיסון. לצד זאת, המחקרים היו שונים מאוד במוצרים, באוכלוסיות ובתוצאות שנמדדו. הסקירה לא מצאה תמיכה בשינוי קבוע של המיקרוביום ולא אפשרה להמליץ על מוצר כללי לאדם בריא.

מקור: Khalesi et al., 2019

בסקירה שהתמקדה במבוגרים בריאים ובאנשים פעילים, תוספי פרוביוטיקה העלו בעיקר את הכמות של הזן שניתן בתוסף. הם לא שיפרו באופן מהותי חדירות מעי, תסמיני מערכת העיכול או מדדי דלקת בזמן מנוחה. גם בזמן מאמץ לא נמצאה תועלת עקבית וברורה.

מקור: Wilson et al., 2023

לכן ייתכן שאדם מסוים ירגיש שינוי קטן, אבל אין בסיס טוב לצפות שכל אדם בריא יחווה פחות נפיחות, עיכול טוב יותר או יציאות טובות יותר רק משום שהתחיל לקחת פרוביוטיקה.

האם יותר זנים או יותר מיליארדים טובים יותר?

לא בהכרח.

מספר גדול יותר על האריזה אינו מדד ישיר ליעילות. הוא אינו מספר לנו אם הזנים שנבחרו מתאימים למטרה, אם הם נשארו חיים עד הצריכה, אם המוצר נשמר כראוי ואם הכמות שנבדקה במחקר זהה לכמות שבמוצר.

גם תערובת של עשרה זנים אינה בהכרח טובה מזן יחיד. כל זן נוסף משנה את המוצר, והראיות לתערובת אחת אינן עוברות אוטומטית לתערובת אחרת.

האם כדאי לקחת פרוביוטיקה "ליתר ביטחון"?

אצל רוב האנשים הבריאים, שימוש קצר במוצרים נפוצים כנראה אינו גורם נזק משמעותי. ייתכנו גזים, נפיחות או שינוי ביציאות, בעיקר בתחילת השימוש.

אבל סיכון נמוך אינו שווה לתועלת. אם אין בעיה מוגדרת שרוצים לפתור ואין מוצר מסוים שנבדק למטרה הזאת, קשה לדעת אם התשלום וההתעסקות נותנים ערך כלשהו.

יש גם הבדל בין אדם בריא לבין אדם עם מערכת חיסון מוחלשת, מחלה קשה, צנתר מרכזי, ניתוח לאחרונה או מצב רפואי מורכב. במצבים כאלה לא נכון להסיק מהבטיחות היחסית אצל בריאים, ויש להתייעץ עם הצוות המטפל.

איכות המוצר חשובה לא פחות מהרעיון

בדיקות שוק מצאו מוצרים שבהם מספר המיקרואורגניזמים החיים לא התאים לתווית, הזנים לא זוהו במדויק או נמצאו מזהמים. במחקר קטן של 17 מוצרים, בחמישה הכמות החיה לא תאמה להצהרה ובאחד לא נמצאו כלל תאים חיים. זה אינו אומדן לכל השוק, אבל הוא מזכיר שהמוצר שעל המדף אינו רק שם מדעי על אריזה.

מקור: Mazzantini et al., 2019

זאת הסיבה שכדאי להסתכל מעבר למספר המיליארדים. שם מלא של הזן, כמות שמובטחת עד סוף חיי המדף ולא רק ביום הייצור, הוראות אחסון ברורות ומידע על בקרת איכות הם פרטים שימושיים יותר מסיסמה על "איזון". וגם אלה אינם מחליפים מחקר על המוצר המדויק ולמטרה הרלוונטית.

איך אפשר לבדוק אם המוצר עוזר דווקא לי?

אם רוצים לנסות בגלל תלונה קלה ומוגדרת, עדיף להתחיל מהתלונה ולא מהתוסף. להחליט מראש, למשל, שעוקבים אחרי נפיחות או תדירות יציאות, לבחור מוצר עם זן ומינון ברורים, ולא לשנות במקביל עוד כמה דברים בתזונה. אחרת כמעט בלתי אפשרי להבין למה לייחס שינוי.

חשוב גם להגדיר זמן לבדיקה מחדש, במקום להמשיך לקנות אוטומטית. אם אין שיפור מורגש, או שהתסמינים מחמירים, אין סיבה להמשיך רק מפני שעל האריזה כתוב שהמוצר טוב לבריאות המעי.

גם אם מרגישים שיפור, אי אפשר לדעת בוודאות שהמוצר הוא הסיבה. תסמיני עיכול משתנים מעצמם, והציפייה לטיפול יכולה להשפיע על התחושה. אבל מעקב מסודר עדיף על שימוש קבוע בלי מטרה ובלי בדיקה.

המיקרוביום חשוב. זה עדיין לא אומר שצריך תוסף.

אחרי כל הפרטים, ההבחנה המרכזית נשארת פשוטה: אי אפשר להעביר ממצא מזן אחד לכל המוצרים, משינוי זמני בצואה לשיפור בריאותי, או מתועלת אפשרית אצל אדם מסוים להמלצה לכל האנשים הבריאים. גם מספר גדול יותר של זנים אינו פותר את הפער הזה.

אותו קושי מופיע כשאנחנו מנסים להבין אם טיפול עזר רק מפני שהרגשנו טוב יותר אחריו. על ההבדל בין שיפור בחוויה לבין הוכחה לתועלת של הטיפול אפשר לקרוא גם בסקירה על טיפולים ומדדים סובייקטיביים.

מסקנה מעשית

אם מעניין אתכם הקשר הרחב יותר בין מזון, חיידקי המעי ובריאות, אפשר להמשיך לסקירה על מזון אולטרה-מעובד. גם שם נבחנת השאלה מתי שינוי במיקרוביום הוא ממצא מעניין, ומתי יש ראיה לתוצאה בריאותית ממשית.

לאדם בריא ללא תלונה מוגדרת, אין כיום סיבה מחקרית טובה להמליץ באופן שגרתי על תוסף פרוביוטיקה לשיפור כללי של בריאות המעי.

אפשר למצוא רמזים לתועלת קטנה בכמה תוצאות, והתגובה עשויה להיות אישית. אבל המילה "פרוביוטיקה" רחבה מדי, והשינויים שנמדדים לעיתים קרובות הם זמניים או אינם תוצאה שהאדם מרגיש.

אם רוצים לנסות, עדיף לבחור מוצר מסוים למטרה מסוימת, להגדיר מראש מה ייחשב הצלחה ולבדוק אם קיים שינוי אמיתי. אם אין מטרה ברורה, אין צורך להוסיף תוסף רק מפני שהמיקרוביום חשוב לבריאות.