כיצד מצב חברתי-כלכלי משפיע על בריאות ותוחלת חיים?
הקשר בין מצב חברתי-כלכלי לבין בריאות הוא מוכר וידוע, אנחנו יודעים שאנשים במעמד נמוך יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות ולמות מוקדם יותר. זה קשור בעיקר לרמת ההשכלה וההכנסה, שקובעות כמה משאבים יש לנו ואילו לחצים אנחנו סופגים…
הקשר בין מצב חברתי-כלכלי לבין בריאות הוא מוכר וידוע, אנחנו יודעים שאנשים במעמד נמוך יותר נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות ולמות מוקדם יותר.
זה קשור בעיקר לרמת ההשכלה וההכנסה, שקובעות כמה משאבים יש לנו ואילו לחצים אנחנו סופגים ביום-יום.
כאן נכנס לתמונה המושג "גורמים חברתיים קובעי בריאות" (Social Determinants of Health) - הרעיון שהבריאות שלנו לא נקבעת רק על ידי גנטיקה או מזל, אלא על ידי התנאים שבהם אנחנו חיים ועובדים.
המחקר הזה, שנקרא פרויקט NCDNOR, ניסה לבדוק אם סטרס הוא החוליה המקשרת, ולשם כך הם השתמשו במושג שנקרא "עומס אלוסטטי" (Allostatic Load) - סוג של מדד ה"בלאי" הפיזיולוגי שהגוף צובר כשהוא מנסה להתמודד עם סטרס כרוני לאורך שנים.
במקום להסתכל רק על מחלה ספציפית, הם בדקו 8 מדדים ביולוגיים (כמו לחץ דם, כולסטרול, דופק ו-BMI) אצל יותר מ-264,000 נורווגים לאורך 30 שנה.
מה הם גילו? ממצאים היו די מדהימים ומטרידים בו זמנית:
לאורך כל שלבי החיים, לאנשים עם השכלה יסודית בלבד היה עומס ביולוגי גבוה משמעותית מאשר לאלו עם תואר אקדמי.
הפערים הכלכליים-חברתיים בבריאות הגוף היו הכי גדולים בגיל העמידה, מה שמרמז שהסטרס המצטבר משנות העבודה והחיים הבוגרים פשוט "נרשם" בתוך המערכות הביולוגיות שלנו.
העומס הזה הוא לא רק מספר, כל עלייה קטנה במדד ה-AL הייתה קשורה לעלייה של 14% בסיכון לתמותה. בשורה התחתונה, הגוף שלנו ממש "סופר" את חוסר השוויון החברתי ומתרגם אותו לנזק פיזיולוגי מצטבר. אבל גם מילה של זהירות.. כמו בכל מחקר גדול, יש כמה "כוכביות" שחשוב להכיר
אין כיום הסכמה מדעית אחת על איך בדיוק מחשבים עומס אלוסטטי, וכל חוקר בוחר סמנים קצת אחרים.
המדדים פה היו בעיקר קשורים ללב ולחילוף חומרים, ולא כללו למשל בדיקות של המערכת ההורמונלית כמו קורטיזול. כמו מחקרים תצפיתיים רבים, יש סיכון מסויים להטיית שורדים מכיוון וייתכן שהאנשים שהיו במצב הכי קשה נפטרו לפני שהספיקו להשתתף במחקר, מה שאומר שהפערים האמיתיים יכולים להיות אפילו גדולים יותר ממה שדווח.
עם זאת, החוקרים נתנו לכך מענה סטטיסטי מרשים שהופך את התוצאות למהימנות הרבה יותר. הם השתמשו במודל מתקדם שמשלב בין נתוני העומס לנתוני התמותה, והדגימו שהמסקנות נשארות דומות מאוד גם אחרי התיקון הזה.
מעבר לכך, הם החליטו מראש להוציא מהמחקר משתתפים מעל גיל 80 כדי לצמצם את ההטיה של "שורדים בריאים" - אותם אנשים חזקים במיוחד ששורדים למרות העומס ועלולים להטות את התוצאות
למי שרוצה לבדוק את המקור: PMID: 41997742