איך אנחנו יודעים שכולסטרול ו-LDL גבוהים מסוכנים לבריאות הלב וכלי הדם?
הסיפור התחיל במחקרי אוכלוסייה גדולים, בהם שוב ושוב נמצא שככל שרמות הכולסטרול היו גבוהות יותר, כך נצפו יותר מחלות לב ותמותה כלילית. אבל זה היה רק הרמז הראשון כי מחקר תצפיתי אינו יכול לשלול לחלוטין שעישון, תזונה, לחץ דם, סוכרת או…
איך אנחנו יודעים שכולסטרול ו-LDL גבוהים מסוכנים לבריאות הלב וכלי הדם?
הסיפור התחיל במחקרי אוכלוסייה גדולים, בהם שוב ושוב נמצא שככל שרמות הכולסטרול היו גבוהות יותר, כך נצפו יותר מחלות לב ותמותה כלילית.
אבל זה היה רק הרמז הראשון כי מחקר תצפיתי אינו יכול לשלול לחלוטין שעישון, תזונה, לחץ דם, סוכרת או גורמים אחרים מסבירים את הקשר.
אחר כך הגיעו ה"ניסויים של הטבע". בהיפרכולסטרולמיה משפחתית LDL גבוה כבר מהילדות, ולכן החשיפה המצטברת מתחילה מוקדם והמחלה מופיעה בגילים צעירים יותר.
מצד שני בכיוון ההפוך, וריאנטים גנטיים שמורידים LDL לאורך החיים נקשרו לסיכון נמוך יותר למחלה כלילית.
השלב הבא היה התערבותי. בניסויים אקראיים, הורדת LDL באמצעות סטטינים הפחיתה התקפי לב, שבץ ואירועים וסקולריים נוספים. בהמשך התקבלה אותה מגמה גם עם אזטימיב ומעכבי PCSK9, שפועלים במסלולים שונים.
ככל שהירידה ב-LDL הייתה גדולה יותר, כך בדרך כלל נצפתה ירידה גדולה יותר באירועים.
מחקרי הדמיה הוסיפו עוד חוליה - הורדה אינטנסיבית של LDL לא רק שינתה את בדיקות הדם, אלא גם האטה את התקדמות הרובד הטרשתי ואף נקשרה לנסיגה ממוצעת קטנה.
לכן המסקנה אינה נשענת על מחקר אחד. אפידמיולוגיה, גנטיקה, ניסויים קליניים והדמיית עורקים הגיעו, כל אחד בדרך אחרת, לאותה תמונה.