למה הקונספט של "סופר פוד" הוא טרנד בלי היגיון

למה הקונספט של "סופר פוד" הוא טרנד בלי היגיון

1. כי מזון לא עובד כמו תרופה אחת ספציפית

המיתוג של מזון כ"סופר" יוצר רושם כאילו יש רכיב בודד שמשנה את הבריאות בצורה דרמטית. בפועל, הגוף לא עובד כך. מזון הוא תערובת מורכבת של מאות רכיבים ביולוגיים שפועלים יחד, ומצטברים לאורך שבועות וחודשים. אין מזון אחד שמפעיל מנגנון ייחודי או "קסום" שאף מזון אחר לא מפעיל.

2. כי רוב המחקרים שמצטטים בפרסום אינם מחקרים על בני אדם או מחקרים בדרגה נמוכה

ההוכחות שמציגים בפרסומות לסופר פודס מגיעות בדרך כלל ממבחנות, תאי תרבית או ניסויי בעלי חיים במינונים שאינם קשורים לעולם האמיתי. כמות האנתוציאנינים, הפוליפנולים או החומצות האמינו שמצאו במחקר היא פי עשרות ממה שיש במנה רגילה של אותו מזון. כלומר - המנגנון אולי אמיתי, אבל הוא לא מתרחש בצריכה של כפית אבקה ביום כמו שרוב האנשים כנראה צורכים.

3. כי האפקט של תזונה תמיד קטן מהאפקט של דפוס תזונתי

האשליה המרכזית של סופר פודס היא שאפשר "לפצות" על תזונה גרועה בעזרת מאכל קסם אחד. בפועל, כל המחקרים הגדולים על תזונה ובריאות מצביעים על אותה מסקנה: ענבים טובים, אוכמניות טובות, תרד טוב - אבל רק כחלק מהרגל תזונתי רחב. ההשפעה של דפוסי אכילה עקביים גדולה פי כמה מכל רכיב בודד.

4. כי המיקוד בסופר פוד מסיט את תשומת הלב מהדברים שבאמת משנים

אנשים שמחפשים מזונות "סופר" נוטים להתעלם מהבסיס: איזון קלורי, חלבון מספק, פעילות גופנית, שינה, ומגוון רחב של פירות וירקות. במקום לשלם 80 שקלים על אבקת מאקה, עדיף לאכול עוד ירקות, קטניות, ולישון שעה יותר בלילה. זו לא תשובה סקסית - אבל זו האמת הפיזיולוגית.

5. כי כל מזון יכול להיות "סופר" בהקשר מסוים

עדשים הן "סופר פוד" לחלבון וסיבים. תפוח אדמה הוא "סופר פוד" לשובע. יוגורט הוא "סופר פוד" למיקרוביום. ברוקולי הוא "סופר פוד" למנגנונים תאיים. כלומר - "סופר" הוא תואר שיווקי, לא מדעי. אין דירוג רשמי, אין סף כניסה, אין קטגוריה ביולוגית. זה פשוט מיתוג.