סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שבחנה את הקשר הכמותי בין ירידה במשקל לבין נסיגה של מחלת הסוכרת מסוג 2.
החוקרים ניתחו נתונים מ-22 פרסומים של ניסויים קליניים מבוקרים ומצאו קשר חזק של מנה-תגובה, שאינו תלוי בגורמים כמו גיל, משך המחלה או סוג ההתערבות. הממצאים מעלים כי על כל ירידה של אחוז אחד במשקל הגוף, ההסתברות להשגת נסיגה מלאה עולה…
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שבחנה את הקשר הכמותי בין ירידה במשקל לבין נסיגה של מחלת הסוכרת מסוג 2.
החוקרים ניתחו נתונים מ-22 פרסומים של ניסויים קליניים מבוקרים ומצאו קשר חזק של מנה-תגובה, שאינו תלוי בגורמים כמו גיל, משך המחלה או סוג ההתערבות.
הממצאים מעלים כי על כל ירידה של אחוז אחד במשקל הגוף, ההסתברות להשגת נסיגה מלאה עולה בכ-2% וההסתברות לנסיגה חלקית עולה בכ-3%.
בעוד שירידה של פחות מ-10% במשקל מובילה לשיעורי נסיגה נמוכים (יחסית), ירידה של מעל 30% מביאה לנסיגה מלאה אצל כמעט 80% מהמטופלים.
המחקר מדגיש כי הפחתת משקל היא הגורם המכריע בניהול המחלה, גם כאשר לא מושגת נסיגה מלאה, שכן היא מפחיתה משמעותית את הסיכון לסיבוכים.
אלו תוצאות המדגישות את החשיבות של הנגשת פתרונות להרזיה, כולל תרופות חדישות וניתוחים בריאטריים, ככלי מרכזי לשינוי מהלך המחלה.
PMID: 40023186