לכן השאלה איננה רק "האם הגוף מסוגל להביא ילדים?", אלא גם "האם התנאים החברתיים והכלכליים מאפשרים לאנשים לממש את הרצון שלהם…

גם אם קיימים סימנים ביולוגיים שמצדיקים בדיקה, מספר הילדים שנולדים באוכלוסייה נקבע גם מחוץ למעבדה.

יוקר מחיה, מחירי דיור, חוסר ביטחון תעסוקתי, עלויות טיפול בילדים, קושי לשלב הורות ועבודה, גיל מאוחר יותר ליצירת זוגיות וחשש מהעתיד יכולים לגרום לאנשים לדחות הורות, לצמצם את מספר הילדים או לוותר עליה לחלוטין.

במקרים כאלה, הירידה בילודה אינה נובעת בהכרח מירידה ביכולת הביולוגית להרות, אלא מהפער בין מספר הילדים שאנשים רוצים לבין מספר הילדים שהם מרגישים שהם יכולים להרשות לעצמם להביא.

לכן השאלה איננה רק "האם הגוף מסוגל להביא ילדים?", אלא גם "האם התנאים החברתיים והכלכליים מאפשרים לאנשים לממש את הרצון שלהם במשפחה?"

הנקודה הזו אינה מבטלת את המחקר על ספירת זרע, הורמונים או חשיפות סביבתיות. היא רק מבהירה שילודה היא תוצאה של שילוב בין ביולוגיה, בריאות, זוגיות, מדיניות ותנאי חיים.

ניסיון להסביר מגמה דמוגרפית רחבה באמצעות גורם ביולוגי אחד בלבד מפספס חלק גדול מהתמונה.