פוסטים וקרוסלות על מדיניות ומערכות בריאות מתוך תחום בריאות הציבור.
7 פוסטים וקרוסלותגם אנשי מקצוע מנוסים, גם חוקרים וגם רופאים. עצם הטעות לא הופכת אדם לשרלטן. ההבדל מתחיל במה שקורה לפני הטעות ואחריה. איש מקצוע בודק, מסייג, מציג אי-ודאות ומתקן כשצריך. שרלטן מציג ביטחון מופרז, מסתיר מגבלות, בוחר רק את המידע שנוח…
גם אם קיימים סימנים ביולוגיים שמצדיקים בדיקה, מספר הילדים שנולדים באוכלוסייה נקבע גם מחוץ למעבדה. יוקר מחיה, מחירי דיור, חוסר ביטחון תעסוקתי, עלויות טיפול בילדים, קושי לשלב הורות ועבודה, גיל מאוחר יותר ליצירת זוגיות וחשש מהעתיד…
וזה מובן לגמרי. כי כשאנחנו שומעים "בדיקה חיובית", המוח מיד מתרגם את זה ל-"יש מחלה". וכשאנחנו שומעים "בדיקה שלילית", הוא מתרגם את זה ל-"אין מחלה". אבל בעולם האמיתי, בדיקות לא עובדות בצורה מושלמת, הן יכולות לזהות משהו שלא באמת קיים…
הטיעון "יש אינטרס כספי" נשמע כמו ביקורת מתוחכמת וביקורתית, אבל בפועל זאת ממש לא הפרכה, אלא יותר כמו בדיחה לא רצינית. כן, לפארמה יש אינטרסים כלכליים (למי אין רצון להרוויח כסף?) חברות תרופות הן לא עמותות, וחייבים להפעיל גם מולן…
זה עניין של הון אנושי. כשמדינה מציגה נתונים כאלה על לימודי מדע וטכנולוגיה, אסור להתייחס לזה כעוד ויכוח פוליטי רגיל. זה לא "עוד בעיה במערכת החינוך". זה סימן אזהרה חמור שאנחנו שוחקים את התשתית שעליה בנויה החברה. מדע וטכנולוגיה הם…
פעם לא באמת היינו בריאים יותר, את הבריאות שלנו אנחנו חייבים בעיקר למדע ורפואה שהיא ענף בתוך בריאות הציבור שמעריכים שכמעט לבדו אחראי להכפלה של תוחלת החיים במאה שנים האחרונות. באמת שהשקעתי בטיעון הזה הרבה מדיי זמן יחסית לכמה שהוא…
לפני תרופות, לפני ניתוחים ושאר טיפולים. לפחות לפי המחקר המאוד ייחודי הזה והמגבלות שלו, עושה רושם שהמעקב חשוב לפחות כמו הדברים היותר סקסיים והפופולריים למחקר, אולי כי הוא מכיל בתוכו הרבה דברים מעבר ל-"מעקב".