הרבה אנשים משתמשים בנוסחאות דופק אבל זאת טעות.

הרבה אנשים משתמשים בנוסחאות דופק אבל זאת טעות.

220 פחות הגיל. 208 פחות 0.7 כפול הגיל. נוח, פשוט, עושה רושם של מדעי.

אבל המחקר הזה מזכיר למה צריך להיזהר.

פה, החוקרים ניתחו נתונים של 4,375 ספורטאי סבולת, שדיווחו על הדופק המקסימלי הגבוה ביותר שתיעדו בזמן מאמץ מקסימלי באימון או בתחרות. לאחר מכן הם השוו את הערכים האלה לשתי נוסחאות נפוצות לחיזוי דופק מקסימלי לפי גיל.

הממצא המעניין - הנוסחאות נטו להעריך את הדופק המקסימלי בחסר.

נוסחת Tanaka העריכה בחסר בכ-4.8 פעימות לדקה בממוצע, בעוד נוסחת Fox, כלומר 220 פחות הגיל, העריכה בחסר בכ-5.8 פעימות לדקה בממוצע.

אבל הבעיה האמיתית היא לא רק הממוצע.

אצל חלק מהאנשים הסטייה הייתה קטנה. אצל אחרים היא הייתה גדולה בהרבה, עד כדי פערים של יותר מ-10-15 פעימות לדקה. וזה כבר יכול לשנות אזורי אימון, לגרום לאימון להיות קל מדי או קשה מדי, ולתת תחושת דיוק שלא באמת קיימת.

המשמעות היא לא שכל נוסחת דופק היא חסרת ערך, הן יכולות לשמש כנקודת פתיחה גסה כשאין מידע אחר.

אבל אם אתם מתאמנים ברצינות, בונים אזורי אימון, או עוקבים אחרי עומסים לאורך זמן - עדיף לא להתבסס על מספר שנולד מנוסחה כללית.

עדיף להכיר את הדופק המקסימלי שלכם מתוך מדידה אישית, זאת אומרת מאמץ מקסימלי אמיתי, באימון או בתחרות, בהקשר שמתאים לספורט שאתם עושים.

הסתייגות חשובה: זה מחקר תצפיתי שמבוסס על דיווח עצמי ועל נתוני שטח, ולכן הוא לא מושלם. ייתכנו הבדלים בין שעונים, מצבים שבהם הדופק לא באמת היה מקסימלי, וגם הטיית בחירה של אנשים שמתאמנים ועוקבים אחרי הנתונים שלהם.

אבל דווקא בגלל זה המסר הפרקטי חזק, אם גם במדגם גדול של ספורטאי סבולת הנוסחאות מפספסות לא מעט ברמת האדם הבודד, כנראה שלא כדאי להפוך אותן לבסיס העיקרי של תוכנית האימון.

הדופק שלכם הוא לא ממוצע של אוכלוסייה אלא מדד אישי.

מקור: Ausland, Kelemen & Seiler, 2026 DOI: 10.3389/fspor.2026.1806303